החלטה בתיק מ"ת 34563-03-13 - פסקדין

1.         לפניי בקשה מטעם המבקשים לעיון חוזר בתנאי שחרורם, בהתאם לסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 [להלן: " חוק המעצרים"]. המבקשים עותרים להקל על תנאי מעצר הבית המלא בהם הם נתונים ולאפשר להם לשוב לשרותם הצבאי הסדיר או לאפשר לכל אחד מהם לעבוד עם אביו ובפיקוחו.

2.         ביום 18.3.2013 הוגש כתב אישום נגד המבקשים ואחר המייחס להם עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: " חוק העונשין"], התפרצות למגורים/מקום תפילה כדי לבצע עבירה לפי סעיף 406 לחוק העונשין, תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין ולמבקש 2 ניסיון לפצוע כשהעבריין מזויין לפי סעיף 335(א)(1) ו-334 לחוק העונשין.

לאחר שבחנתי את חומר החקירה, שמעתי את הצדדים, עיינתי בהמלצת שירות המבחן והתרשמתי מהמפקחים המוצעים, קבעתי קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות האמורות על ידי המבקשים וכן עילות מעצר ועם זאת, בנסיבותיהם של המבקשים, מצאתי להורות על שחרורם למעצר בית מלא, בפיקוח בני משפחתם ובכפוף להפקדת בטחונות, כמפורט בהחלטתי מיום 24.3.2013.

3.         במסגרת הבקשה המונחת לפניי, עתר ב"כ המבקשים, עו"ד שניידר, לאפשר למבקשים לשוב ולשרת בצבא. נימוקי בקשתו מבוססים הן על חלוף הזמן, הן נכונות מפקדיהם של המבקשים לפקח עליהם ולאור העובדה כי הדיון לשמיעת ההוכחות בתיק בעיקרי נקבע לסוף חודש מאי 2014.

ב"כ המבקשים טען כי המבקשים מתמודדים עם קשיים רגשיים הנובעים ממעצר הבית ועם זאת הם מקפידים למלא אחר החלטת בית המשפט ולא הפרו ולו פעם אחת את תנאי שחרורם.

המשיבה הביעה התנגדות לשינוי בתנאי שחרורם של המבקשים.

4.         בדיון שהתקיים בפניי ביום 11.6.2013 חזר ב"כ המבקשים על טענותיו כאמור לעיל. ב"כ המבקשים הדגיש כי אין הכוונה שהצבא יהווה חלופת מעצר עבור המבקשים, אלא ביקש למנות מספר קצינים/נגדים המשרתים עם המבקשים, כדי שיפקחו עליהם במהלך שהותם בבסיס. ב"כ המבקשים זימן לדיון שני נגדים וקצין, אשר הביעו נכונות לפקח אחר המבקשים במהלך שהותם בבסיס, הגם שהובהר אין המדובר בפיקוח מלא בכל רגע נתון. בנוסף לכך, צוין כי בסמוך לבסיסם של המשיבים מוצבת תחנת משטרה, כך שניתן להטיל על המשיבים להתייצב מדי יום בתחנת המשטרה לשם מעכב ופיקוח.

ב"כ המשיבה, עו"ד אלפסי, נימק את התנגדות המשיבה בשל המסוכנות הנשקפת מהמבקשים לאור המעשים המיוחסים להם. לטענתו קיים סיכון לאפשר למשיבים לשוב ולשרת בצבא, שם עשויה להיות להם נגישות לכלי נשק. ובנוסף לכך, טען כי יש לקבל את אישור הפרקליטות הצבאית לכך שנגדים וקצינים ישמשו מפקחים למי שמואשמים בפלילים ונתונים בתנאי שחרור מגבילים. עם זאת, הסכים ב"כ המשיבה שיש מקום לבחון שעות אוורור למבקשים, כפי שאף המליץ שירות המבחן בתסקירי המעצר.

5.         לאחר שמיעת הצדדים וטרם קבלת החלטה מצאתי להפנות את המשיבים לשירות המבחן כדי שיתן דעתו לשילוב המשיבים כחיילים בצה"ל. שירות המבחן נפגש עם המבקשים ושוחח עם הוריהם אף עם מפקד המחנה והעריך כי חזרתם של המבקשים לשירות צבאי, תהווה עבורם גורם מחזק ומספק יציבות, תמנע נזק ופגיעה ברצף התפקודי ותסייע למבקשים בשימור התנאים המגבילים באמצעות גורמי המפקדה במחנה שיפקחו עליהם. שירות המבחן ציין כי המבקשים מודעים למעשים המיוחסים להם ומדובר בבחורים צעירים ללא עבר פלילי וללא דפוסי חשיבה והתנהגות אלימים ופוגעים, כך שהמעשים המיוחסים להם הינם חריגים לאורח חייהם ועל כן העריך כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה ופוגעת כלפי המתלוננים וכלפי סביבתם הינו נמוך. לפיכך, הומלץ על השבת המבקשים לשירות הצבאי הסדיר בפיקוחו של מפקד המחנה.

6.         ברם, בטרם נתקבלה החלטה, עתרה המשיבה לקיים דיון דחוף, לאחר שנודע לה מהפרקליטות הצבאית כי בהתאם לפקודות הצבא והנחיות הפרקליטות הצבאית, חיילי צה"ל אינם מורשים לשמש גורם מפקח בבסיסי צה"ל. לאחר קבלת תגובת ב"כ המבקשים מצאתי לקיים דיון נוסף, במעמד הצדדים.

במועד הדיון, ביום 11.7.2013, הציג ב"כ המשיבה מסמך מאת היועצת המשפטית של מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, ממנו עולה כי השירות הצבאי אינו יכול לשמש כחלופת מעצר והחלטה בעניין זה יוצרת קשיים ועל כן עמדתו הנחרצת של צה"ל לא לאפשר זאת. עוד צוין כי נאסר על מפקדים לשמש גורם מפקח ללא רישור של היועץ המשפטי של מפקדת קצין משטרה צבאית ראשי. כותבת המכתב התייחסה באופן ספציפי לכל אחד מהמבקשים והביעה התנגדות לשהייתם ב"מעצר בית" במסגרת הצבאית נוכח המסוכנות הנשקפת מהמעשים האלימים המיוחסים להם והחשש שנוכחותם בקרב חיילים אחרים תפגע בתחושת הבטחון האישי שלהם.

ב"כ המבקשים טען בפניי, כמו גם טיעוניו בכתב, כי אין הכוונה לשחרר את המבקשים לחלופת מעצר במסגרת הצבא, אלא רק שאותם קצינים/נגדים מוצעים יהוו גורם מפקח לעניין דיווח בדבר הגעה, יציאה או העדרות מבסיסם.

יחד עם זאת, הציע ב"כ המבקשים חלופה אחרת להקלה על תנאיי שחרורם של המבקשים, באופן יורשה לכל אחד מהם לצאת ממעצר הבית לצרכיי עבודה עם ותחת פיקוחו של אביו של כל אחד מהם. אביו של עדן כראדי, מר משה מכראדי, התייצב בבית המשפט ומסר כי הוא עובד בעסק משפחתי של השמדות לצרכיי משטרת ישראל, ברח' בני ברית 2 אשדוד, בין השעות 8:00 - 19:00 ומרבית עבודתו בעיר אשדוד. משה כראדי הביע הסכמה לפקח על בנו משך כל שעות העבודה. גם אביו של מתן בן חמו, מר סלומון בן חמו, התייצב בבית המשפט ומסר כי הוא עובד כנהג משאית, לרוב בין השעות 6:00 - 18:00, לרוב באיזור אשדוד והביע הסכמה שבנו יתלווה אליו משך כל שעות העבודה.

ב"כ המשיבה לא התנגד על אתר לחלופה המוצעת, לפיה יפוקחו המבקשים על ידי אביהם במהלך שעות העבודה עימם, אך ביקש כי שירות המבחן יתן דעתו לכך.

עוד הושגה הסכמה בין ב"כ הצדדים, לפיה יותר למבקשים לצאת בתשעה באב ובסופי השבוע לתפילות בבית הכנסת בפיקוח אביהם.

7.         לאחר ששמעתי את מלוא טיעוני הצדדים, סבורני כי נוכח עברם הנקי, תסקירי שירות המבחן החיוביים בעניינם, משך הזמן בו מצויים המבקשים במעצר בית מבלי שהפרו את תנאי השחרור, ככל הידוע, ולאור משך הזמן הצפוי עד לסיום התיק העיקרי, במסגרתו יהיו נתונים בתנאים מגבילים, יש מקום להקל על תנאיי שחרורם. ברי כי גם מעצר בית בתנאים מגבילים מהווה הגבלה קשה על חירותו של הפרט וככל שחולף הזמן תגבר הנטייה להקל בתנאים אלה. עם זאת, יש לעשות כן בזהירות הדרושה נוכח המעשים החמורים המיוחסים למבקשים והמסוכנות הנשקפת מהם לציבור. בשל כך, ולאור עמדת מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, אינני סבור כי יש מקום, בשלב זה, לאפשר השבתם של המבקשים לשירות צבאי בצה"ל, שם לא מובטח שיהיו נתונים תחת פיקוח מלא במהלך שעות שהיתם בבסיס.

הנה כי כן, בנסיבות אלה, סבורני כי יש לקבל את החלופה האחרת, אותה הציע ב"כ המבקשים, לפיה יותר לכל אחד מהמבקשים להתלוות לאביו במהלך יום העבודה, בפיקוח מלא והדוק של אביו, מרגע צאתם מהבית ועד לשובם בתום יום העבודה.

לצורך כך, לא מצאתי צורך להדרש לתסקיר נוסף מאת שירות המבחן ביחס לחלופה זו. כאמור לעיל, שירות המבחן חיווה זה מכבר את דעתו כי ניתן לשחרר את המבקשים לשרת בצה"ל, כאשר הגעתם לבסיס תעשה על ידי הסעות או על ידי הוריהם. יתר על כן, הוריהם של המבקשים נבדקו על ידי שירות המבחן ונמצאו מתאימים על ידו לשמש עבורם כמפקחים במסגרת מעצר הבית.

8.         אשר על כן, מכל המקובץ, הנני מורה כדלקמן: